"הנה, זה מה שכתבתי", הציגה בפני אישה בשנות ה־70 לחייה, שמאחוריה קריירה מקצועית מדהימה ולצידה עשייה התנדבותית, שאני נוהגת להגדירה "מפה עד הירח וחזרה". פתחתי את המסמך במחשב בציפייה נרגשת לפגוש ביוגרפיה אישית רחבה שתואמת את ממדי עשייתה, והופתעתי לגלות עשרה עמודים בלבד.
היא הבחינה במבע ההפתעה שבעיניי, והשיבה מיד: "זה מה שאני מסוגלת לכתוב. החיים שלי הם כמובן הרבה מעבר לזה, אבל את מכירה אותי – אני קצרה בכל דבר, וגם בדיבורים. יותר אישה של עשייה, ולכתוב על עצמי זה קשה במיוחד". חייכתי אליה ורק אמרתי, "הגעת למקום הנכון, כי את העשייה שלך אי אפשר לכווץ לעשרה עמודי סיפור".
הפשלנו שרוולים והתחלנו לנוע בנבכי חייה, כשמעת לעת היא רק ציינה "לא חשבתי שזה יעניין מישהו… את בטוחה שזה יעניין מישהו? במה זה מיוחד?"
העניין הוא שאנחנו לא מייחסים משמעות לעשייה שלנו לאורך השנים, וזאת מפני שאנחנו רואים את עצמנו מבפנים בלבד. נקודת המבט הזו מנרמלת את המעשים שלנו, ורק מי שמביט בנו מבחוץ יכול להאיר ולשקף עד כמה האירועים שהתרחשו בחיינו מיוחדים.
איך מרחיבים את יריעת קורות חיינו אל עבר ביוגרפיה אישית
רבות הדרכים לכתוב ביוגרפיה אישית, ורבות הדרכים לשכלל אותה. כי עד כמה שאפשר לתאר אותה על קו אחד של התחלה, אמצע וסוף; ולסכם אותה רק במספר פסקאות, רצוי יהיה להרחיב אותה לסיפור עלילתי מעורר עניין, ואולי גם מעורר השראה.
בחלק הזה אנסה למקד מספר עקרונות שיסיעו לכם בכתיבה. אולם יש לזכור שכל דרך לכתיבת ביוגרפיה אישית היא כשרה. כלומר, אין זה אומר שמה שעשיתם עד כה או מה שחשבתם לעשות אינו נכון.
הפיסות הקטנות של החיים מרכיבות את הסיפור המלא

זו טעות לחשוב שרק "סיפורי ענק" ראויים להיכנס לכתיבת ביוגרפיה אישית.
הדיאלוג הקצר שתיאר בפני חקלאי ממושב במרכז הארץ ממחיש עד כמה סיפור קטנטן יכול להיות גדול.העלילה התרחשה לפני שנים רבות בתחנת אוטובוס כשהחקלאי היה בדרכו למלחמה. שם פגש בחור זר שהמתין גם הוא לתחבורה הציבורית, וכשדיברו קצרות על נסיבות נסיעתם במצב הביטחוני הרעוע, תהה הזר מדוע מתייצב החקלאי למלחמה אם לא זומן בצו 8. על כך השיב לו בתיאור המשקף את ערך שירות המולדת מנקודת מבטו והחשיבות שיש לערך הזה בחייו.
כביכול, סיפור צדדי המתאר מפגש אקראי עם אדם שהמספר לא עתיד לפגוש שוב לעולם; ובכל זאת משקף בדרך אמינה במיוחד את אחד הערכים שמניעים את מעשיו של מספר הסיפור. שירות המולדת הוא ערך שלמענו יקום ויפעל, ולא משנה אם נקרא לעזרה או לא. החובה היא מעל לכול.
עכשיו תחשבו לרגע, שבמקום לספר את הסיפור, יכתוב המספר – "אני אדם ערכי מאוד, וחשוב לי מאוד לשרת את המולדת". מה ייתפס כאותנטי יותר – ההסבר הקצר או הסיפור עם הזר?
לכן, חפשו את הפיסות הקטנות בחייכם, וספרו אותם דרך הדגשת הערכים האישיים שלכם. אני יכולה לתאר עד כמה אני אמיצה, ומצד שני לספר על סיטואציה שבה הפגנתי אומץ.
להעביר את האירועים במסננת של שיקול דעת
זה יישמע אולי כסתירה למה שנאמר קודם לכן, אבל לצד הצורך למצוא את הסיפורים הקטנים שמרכיבים את הסיפור המלא, חשוב גם לדעת מה יש לסנן החוצה. לפעמים, אירוע שהתרחש בחיינו ומשמעותי לנו, כיוון שיש בו משהו מרגש או נתפס בעינינו כייחודי; ובכל זאת לא תמיד האירוע הוא כזה שראוי לכתוב עליו.
איך תדעו מה נכנס לכתיבת הביוגרפיה האישית ומה נשאר בחוץ?
מראש אומר, שלא מדובר בנוסחה מתמטית; ואין קווים מנחים חד משמעיים בעניין הזה. אבל, עדיין אפשר לבחון את הסיפור במספר צורות.
ראשית, הניחו את הסיפור על המסמך. פשוט כתבו אותו כמו שהוא, ואז תניחו לו ליום או יומיים. כעבור פרק הזמן הזה, חזרו אל הסיפור וקראו אותו במבט של מרחק. אין לי ספק שתתגבש אצלכם דעה מסוימת. הקשיבו לאינטואיציה האישית שלכם. אם היא מחודדת ומאומנת, היא תאותת לכם אם כדאי להשאיר את הסיפור או לוותר עליו.
שנית, אפשר פשוט להתייעץ עם אדם שמכיר אתכם אבל לא את הסיפור, או להתייעץ עם מישהו שהוא מכר ויודע עליכם רק מעט. ספרו לו על הדילמה, ושתפו אותו בסיפור. עכשיו בקשו בכנות מלאה שיאמר האם הוא חושב שכדאי להכניס את הסיפור הזה לספר.
להכין רשימה של אבני דרך
לפעמים שקועים כל כך בכתיבה, עד שמפספסים אירוע משמעותי שחלף בחיינו. אני ממליצה בחום להתפנות למחשבה על האירועים שהתחוללו בחייכם. שבו עם מחברת או מול מסמך דיגיטלי כלשהו, וגלגלו לאחור את המחשבות, סרקו את העבר שלכם עם "מכשיר רנטגן", ונסו לזהות את האירועים המשמעותיים בחייכם:
- אירועים שהיו נקודת מפנה בחייכם, וגרמו לכם להסיט את גלגלי המסע שלכם מנתיב אחד לנתיב שונה בתכלית.
- אנשים מיוחדים שפגשתם בדרך והותירו עליכם חותם. ספרו עליהם ודרך החיבור ביניכם יתבהר הסיפור שלכם באור חדש.
- התרחשויות סביבתיות שהשפיעו עליכם, כמו אירוע של חגיגות עשור היישוב והמשמעות של החגיגה עבורכם.
- שינוי שעברתם במערכות יחסים בחייכם – היכרות עם בן או בת זוג, הצעת נישואין, פרידה מחבר יקר, חידוש קשר עם חברה מהעבר ועוד. כל מאורע כזה הוא בעל השפעה על סיפור חייכם; ואם לא, ראוי שיישאר מחוץ לתמונה.
תכתבו כאילו אתם מספרים את הסיפור לקהל שאינו מכיר אתכם
בסופו של דבר, חשוב לזכור שכל סיפור יכול להפוך למרתק, אם תדעו לתת לו את ההדגשים החשובים. אתם ודאי מכירים את האנשים שמתארים ביקור בסופרמרקט, שמתגלה כסיפור קורע מצחוק שמשאיר את המאזינים קשובים עד לסופו. מדובר ביכולת סיפורית, והיא למעשה העוגן שהופך סיפור פשוט להזדמנות לספר ביוגרפיה אישית באופן מרתק. הדרך לשכלל את הצורה הזו היא לפנות לסדנאות כתיבה, להאזין למספר סיפורים, לקרוא ספרים איכותיים, להשתתף בקורס מספרי סיפורים, בקורס משחק בתיאטרון או אפילו ללמוד קורס או שניים בספרות. ההעשרה הזו, בכל כיוון שתבחרו, תלמד אתכם להפוך כל קש למכרה של זהב.
מוזמנים לכתוב לי איפה הסיפור שלכם עובד ואיפה הוא נתקע? מהו האתגר הגדול שעימו אתם נתקלים בכתיבת ביוגרפיה אישית? תשאלו, תכתבו, תספרו, תעירו ותאירו; ואני אשתדל להשיב על כל עניין ועניין
כתיבת הביוגרפיה האישית שלכם יכולה להיכתב בידי סופר צללים, מוזמנים להתרשם ממספר דוגמאות שהוצאתי לאור בשמם של אחרים